הסכם השותפות הכלכלית המקיפה האזורית הרביעית המיוחל סוף סוף קיבל תפנית חדשה. בתדרוך עיתונאים ב-11 בחודש, משרד המסחר שלנו הודיע ​​רשמית כי 15 מדינות סיימו את המשא ומתן על כל תחומי השותפות הכלכלית המקיפה האזורית הרביעית. (RCEP).

כל תחומי חילוקי הדעות נפתרו, סקירת כל הטקסטים המשפטיים הושלמה, והשלב הבא הוא לדחוף את הצדדים לחתום רשמית על ההסכם ב-15 לחודש.

ה-RCEP, הכולל את סין, יפן, דרום קוריאה, עשרת החברים בהתאחדות מדינות דרום מזרח אסיה, אוסטרליה וניו זילנד, תיצור את אזור הסחר החופשי הגדול ביותר באסיה ויכסה 30 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי והמסחר העולמי. גם להיות המסגרת הראשונה לסחר חופשי בין סין, יפן ודרום קוריאה.

ה-RCEP שואף ליצור הסכם סחר חופשי לשוק האחיד על ידי קיצוץ מחסומי מכס ולא מכס. הודו פרשה מהשיחות בנובמבר בגלל חילוקי דעות על מכסים, גירעונות סחר עם מדינות אחרות וחסמים שאינם מכסיים, אך הנותרים 15 מדינות אמרו כי ינסו לחתום על ההסכם עד 2020.

כשהאבק ישקע על ה-RCEP, זה ייתן הזדמנות לסחר החוץ של סין.

הדרך למשא ומתן הייתה ארוכה ומבולבלת, כשהודו נסוגה בפתאומיות

הסכמי שותפות כלכלית מקיפה אזורית (Regional Comprehensive Economic Partnership, RCEP), הושקו על ידי 10 מדינות האסאן ועל ידי סין, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו, ששת הסכם הסחר החופשי עם מדינות האסיה להשתתף בו יחד, סה"כ 16 מדינות, שואפת לקצץ מכסים וחסמים שאינם מכסים, להקים שוק סחר חופשי מאוחד

בנוסף לקיצוץ בתעריפים, נערכו התייעצויות בנושא קביעת כללים במגוון רחב של תחומים, לרבות זכויות קניין רוחני, מסחר אלקטרוני (EC) ונהלי מכס.

מנקודת המבט של תהליך ההכנה של ה-RCEP, THE RCEP תוכנן וקידם על ידי ASEAN, בעוד שסין מילאה תפקיד מכריע בכל התהליך.

בפסגת ASEAN ה-21 שנערכה בסוף 2012, 16 מדינות חתמו על מסגרת RCEP והכריזו על תחילתו הרשמית של המו"מ. במהלך שמונה השנים הבאות, היו סבבים ארוכים ומורכבים של מו"מ.

ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג משתתף בפגישת מנהיגי RCEP השלישית בבנגקוק, תאילנד, ב-4 בנובמבר 2019. בפגישה זו סיכם ה-RCEP את המשא ומתן העיקרי, ומנהיגי 15 מדינות מלבד הודו פרסמו הצהרה משותפת על ה-RCEP, וקראו להמשך משא ומתן במטרה לחתום על ה-RCEP עד 2020. זה מסמן אבן דרך חשובה עבור ה-RCEP.

עם זאת, גם בפגישה זו פרשה הודו, שגישתה השתנתה מעת לעת, ברגע האחרון והחליטה לא לחתום על ה-RCEP. בזמנו, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ציטט חילוקי דעות בנוגע למכסים, גירעונות סחר. עם מדינות אחרות וחסמים שאינם מכסים כסיבה להחלטת הודו שלא לחתום על ה-RCEP.

ניהון קייזאי שימבון ניתח את זה פעם ואמר:

במשא ומתן, יש תחושה חזקה של משבר מכיוון שלודו יש גירעון סחר גדול עם סין וחוששים שקיצוץ מכס יפגע בתעשיות המקומיות. בשלבים האחרונים של המשא ומתן, הודו רוצה גם להגן על התעשיות שלה; הכלכלה עומדת על קיפאון, מר מודי למעשה נאלץ להפנות את תשומת לבו לנושאים מקומיים כמו אבטלה גבוהה ועוני, שהם יותר מדאיגים מאשר ליברליזציה של סחר.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ישתתף בפסגת ASEAN ב-4 בנובמבר 2019

בתגובה לחששות אלו, הדגיש גנג שואנג, אז דובר משרד החוץ הסיני, כי לסין אין כוונה להמשיך בעודף סחר עם הודו וכי שני הצדדים יוכלו להרחיב עוד יותר את החשיבה שלהם ולהרחיב את עוגת שיתוף הפעולה. סין מוכנה. לעבוד עם כל הצדדים ברוח של הבנה הדדית והתאמות להמשך התייעצויות לפתרון הבעיות העומדות בפני הודו במשא ומתן, ומברך על הצטרפותה המוקדמת של הודו להסכם.

לנוכח הנסיגה הפתאומית של הודו, חלק מהמדינות נאבקות לאמוד את כוונותיה האמיתיות. לדוגמה, חלק ממדינות ASEAN, שמאסו בגישה של הודו, הציעו הסכם "הדרת הודו" כאופציה במשא ומתן. המטרה היא להשלים את המשא ומתן ראשית, להמריץ את הסחר באזור ולקצור "תוצאות" בהקדם האפשרי.

יפן, לעומת זאת, הדגישה שוב ושוב את חשיבותה של הודו במשא ומתן RCEP, והראתה גישה של "לא בלי הודו". באותה תקופה, חלק מהתקשורת היפנית אמרה שיפן מתנגדת ל"הדרה של הודו" כי היא קיוותה הודו תוכל להשתתף ב"רעיון ההודו-פסיפיק החופשי והפתוח" שהציגו יפן וארצות הברית כאסטרטגיה כלכלית ודיפלומטית, שהשיגה את המטרה "להכיל" את סין.

כעת, עם חתימת ה-RCEP על ידי 15 מדינות, יפן קיבלה את העובדה שהודו לא תצטרף.

זה יגביר את צמיחת התמ"ג האזורי, והחשיבות של RCEP הפכה בולטת עוד יותר לנוכח המגיפה

עבור כל אזור אסיה-פסיפיק, ה-RCEP מייצג הזדמנות עסקית ענקית. ג'אנג ג'יאנפינג, מנהל מרכז המחקר לשיתוף פעולה כלכלי אזורי תחת משרד המסחר, ציין כי RCEP יכסה את שני השווקים הגדולים בעולם עם פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר , השוק של סין עם 1.4 מיליארד אנשים והשוק של ASEAN עם יותר מ-600 מיליון איש. במקביל, 15 הכלכלות הללו, כמנועי צמיחה כלכליים חשובים באזור אסיה-פסיפיק, הן גם מקורות חשובים לצמיחה עולמית.

ג'אנג ג'יאנפינג ציין כי לאחר יישום ההסכם, הביקוש לסחר הדדי באזור יגדל במהירות עקב הסרה גדולה יחסית של חסמי מכס ולא מכס ומחסמי השקעה, שהוא אפקט יצירת הסחר. , הסחר עם שותפים לא-אזוריים יועבר בחלקו למסחר פנים-אזורי, שהוא אפקט ההעברה של הסחר. בצד ההשקעות, ההסכם יביא גם ליצירת השקעות נוספת. לפיכך, ה-RCEP יגביר את צמיחת התמ"ג של האזור כולו, ליצור יותר מקומות עבודה ולשפר משמעותית את רווחת כל המדינות.

המגיפה העולמית מתפשטת בקצב מואץ, הכלכלה העולמית במצוקה קשה, וחד צדדיות ובריונות נפוצות. כחברה חשובה בשיתוף הפעולה האזורי במזרח אסיה, סין לקחה את ההובלה הן במלחמה במגיפה והן בשיקום הצמיחה הכלכלית על רקע זה, הוועידה צריכה לשלוח את האותות החשובים הבאים:

ראשית, עלינו להגביר את הביטחון ולחזק את האחדות. הביטחון חשוב יותר מזהב. רק סולידריות ושיתוף פעולה יכולים למנוע ולשלוט במגיפה.

שנית, להעמיק את שיתוף הפעולה נגד coVID-19. בעוד שהרים ונהרות מפרידים בינינו, אנו נהנים מאותו אור ירח תחת אותם שמיים. מאז פרוץ המגיפה, סין ומדינות אחרות באזור עבדו יחד ותמכו זו בזו. כל הצדדים צריך להעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה בבריאות הציבור.

שלישית, נתמקד בפיתוח כלכלי. גלובליזציה כלכלית, ליברליזציה של סחר ושיתוף פעולה אזורי הם חיוניים כדי להילחם במשותף במגיפה, לקדם התאוששות כלכלית ולייצב את שרשרת האספקה ​​והשרשרת התעשייתית. סין מוכנה לעבוד עם מדינות באזור לבניית רשתות של "מסלול מהיר" ו"מסלול ירוק" לחילופי כוח אדם וסחורות כדי לעזור להתחיל מחדש את העבודה והייצור ולהוביל התאוששות כלכלית.

רביעית, עלינו לשמור על הכיוון של שיתוף פעולה אזורי ולטפל נכון בהבדלים. על כל הצדדים לתמוך בחוזקה מולטילטרליות, לשמור על מרכזיות ASEAN, לדבוק בבניית קונצנזוס, להתאים אחד לרמת הנוחות של זה, להימנע מהכנסת הבדלים דו-צדדיים לרב-צדדיות ועקרונות חשובים אחרים. , ולעבוד יחד כדי לשמור על שלום ויציבות בים סין הדרומי.

ה-RCEP הוא הסכם סחר חופשי מקיף, מודרני, איכותי ומועיל הדדי

הייתה הערת שוליים בהצהרה המשותפת הקודמת של בנגקוק המתארת ​​את 20 פרקי ההסכם ואת הכותרות של כל פרק. בהתבסס על תצפיות אלה, אנו יודעים שה-RCEP יהיה הסכם סחר חופשי מקיף, מודרני, איכותי ומועיל הדדית. .

זהו הסכם סחר חופשי מקיף. יש לו 20 פרקים, כולל המאפיינים הבסיסיים של ה-FTA, סחר בסחורות, סחר בשירותים, גישה להשקעות והכללים המתאימים.

זהו הסכם סחר חופשי מודרני. הוא כולל מסחר אלקטרוני, זכויות קניין רוחני, מדיניות תחרות, רכש ממשלתי, ארגונים קטנים ובינוניים ותוכן מודרני אחר.
זהו הסכם סחר חופשי איכותי. במונחים של סחר בסחורות, רמת הפתיחות תגיע ליותר מ-90%, גבוהה מזו של מדינות ה-WTO. בצד ההשקעות, נהלו משא ומתן על גישה להשקעות בגישה של רשימה שלילית.

זהו הסכם סחר חופשי מועיל הדדית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסחר בסחורות, סחר בשירותים, כללי השקעה ותחומים אחרים השיגו מאזן אינטרסים. בפרט, ההסכם כולל גם הוראות על שיתוף פעולה כלכלי וטכני, כולל מעברי הסדרים למדינות הפחות מפותחות כמו לאוס, מיאנמר וקמבודיה, לרבות תנאים נוחים יותר להשתלבות טובה יותר באינטגרציה כלכלית אזורית.