הסכם השותפות הכלכלית האזורית המקיפה הרביעית, המיוחל מזה זמן רב, קיבל סוף סוף תפנית חדשה. בתדרוך לעיתונאים ב-11 לחודש זה, הודיע ​​משרד המסחר שלנו רשמית כי 15 מדינות השלימו את המשא ומתן על כל תחומי השותפות הכלכלית האזורית המקיפה הרביעית (RCEP).

כל תחומי המחלוקת נפתרו, סקירת כל הטקסטים המשפטיים הושלמה, והצעד הבא הוא לדחוף את הצדדים לחתום רשמית על ההסכם ב-15 לחודש זה.

הסכם הסחר החופשי (RCEP), הכולל את סין, יפן, דרום קוריאה, עשר החברות באיגוד מדינות דרום מזרח אסיה, אוסטרליה וניו זילנד, ייצור את אזור הסחר החופשי הגדול ביותר באסיה ויכסה 30% מהתוצר המקומי הגולמי והסחר העולמי. זוהי גם המסגרת הראשונה לסחר חופשי בין סין, יפן ודרום קוריאה.

ה-RCEP שואף ליצור הסכם סחר חופשי לשוק היחיד על ידי קיצוץ מחסומי מכסים ומחסומי מכסים שאינם מכסיים. הודו פרשה מהשיחות בנובמבר עקב חילוקי דעות בנוגע למכסים, גירעונות סחר עם מדינות אחרות ומחסומי מכסים שאינם מכסיים, אך 15 המדינות הנותרות אמרו כי ינסו לחתום על ההסכם עד 2020.

כאשר האבק ישקע על הסכם הסחר החוץ של סין, הוא ייתן זריקת עידוד לסחר החוץ שלה.

הדרך למשא ומתן הייתה ארוכה ומלאת מהמורות, כאשר הודו נסוגה בפתאומיות

הסכמי שותפות כלכלית מקיפה אזורית (Regional Comprehensive Economic Partnership, RCEP), הושקו על ידי 10 מדינות אסיה ועל ידי סין, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, ניו זילנד והודו, הסכמי סחר חופשי עם שש מדינות אסיה, בסך הכל 16 מדינות, שמטרתם להפחית מכסים ומחסומים שאינם מכסיים, וליצור שוק סחר חופשי מאוחד.

בנוסף לקיצוצי מכסים, נערכו התייעצויות בנוגע לקביעת כללים במגוון רחב של תחומים, כולל זכויות קניין רוחני, מסחר אלקטרוני (EC) ונהלי מכס.

מנקודת מבט של תהליך ההכנה של הסכם ה-RCEP, ה-RCEP תוכנן וקודם על ידי ASEAN, בעוד שסין מילאה תפקיד מכריע בכל התהליך.

בפסגת ASEAN ה-21 שנערכה בסוף 2012, חתמו 16 מדינות על מסגרת RCEP והודיעו על תחילתו הרשמית של המשא ומתן. במהלך שמונה השנים הבאות, התקיימו סבבי משא ומתן ארוכים ומורכבים.

ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, משתתף בפגישת מנהיגי ה-RCEP השלישית בבנגקוק, תאילנד, ב-4 בנובמבר 2019. בפגישה זו סיכמה ה-RCEP את המשא ומתן העיקרי, ומנהיגי 15 מדינות למעט הודו פרסמו הצהרה משותפת בנושא ה-RCEP, וקראו להמשך המשא ומתן במטרה לחתום על ה-RCEP עד 2020. זהו אבן דרך חשובה עבור ה-RCEP.

עם זאת, גם בפגישה זו הודו, שגישתה השתנתה מעת לעת, נסוגה ברגע האחרון והחליטה לא לחתום על הסכם הסחר החופשי (RCEP). באותה עת, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ציין חילוקי דעות בנוגע למכסים, גירעונות סחר עם מדינות אחרות ומחסומים שאינם מכסיים כסיבה להחלטתה של הודו לא לחתום על הסכם הסחר החופשי.

ניהון קייזאי שימבון ניתח זאת פעם ואמר:

במשא ומתן קיימת תחושה חזקה של משבר משום שלהודו גירעון סחר גדול עם סין וחשש כי קיצוץ מכסים יפגע בתעשיות המקומיות. בשלבים הסופיים של המשא ומתן, הודו רוצה גם להגן על התעשיות שלה; עם שקיפאון בכלכלת ארצו, מר מודי נאלץ למעשה להפנות את תשומת ליבו לסוגיות מקומיות כמו אבטלה גבוהה ועוני, שהן מדאיגות יותר מאשר ליברליזציה של הסחר.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי משתתף בפסגת ASEAN ב-4 בנובמבר 2019

בתגובה לחששות אלה, גנג שואנג, דובר משרד החוץ הסיני דאז, הדגיש כי לסין אין כל כוונה לשאוף לעודף סחר עם הודו וכי שני הצדדים יכולים להרחיב עוד יותר את חשיבתם ולהרחיב את שיתוף הפעולה. סין מוכנה לעבוד עם כל הצדדים ברוח הבנה הדדית והסכמה כדי להמשיך בהתייעצויות כדי לפתור את הסוגיות העומדות בפני הודו במשא ומתן, ומברכת על הצטרפותה המוקדמת של הודו להסכם.

לנוכח הנסיגה הפתאומית של הודו, מדינות מסוימות מתקשות לאמוד את כוונותיה האמיתיות. לדוגמה, מדינות מסוימות באסיה, שמאסו בגישתה של הודו, הציעו הסכם "הדרת הודו" כאופציה במשא ומתן. המטרה היא להשלים את המשא ומתן תחילה, לחזק את הסחר בתוך האזור ולקצור "תוצאות" בהקדם האפשרי.

יפן, לעומת זאת, הדגישה שוב ושוב את חשיבותה של הודו במשא ומתן על הסכם הסחר החופשי (RCEP), והפגינה גישה של "לא בלי הודו". באותה תקופה, חלק מהתקשורת היפנית אמרה כי יפן מתנגדת ל"הדרת הודו" משום שקיוותה שהודו תוכל להשתתף ב"רעיון ההודו-פסיפיק החופשי והפתוח" שהעלו יפן וארצות הברית כאסטרטגיה כלכלית ודיפלומטית, אשר השיגה את מטרת "הבלימה" של סין.

כעת, לאחר ש-15 מדינות חתמו על הסכם ה-RCEP, יפן קיבלה את העובדה שהודו לא תצטרף.

זה יגביר את צמיחת התמ"ג האזורית, וחשיבותו של RCEP הפכה לבולטת עוד יותר לנוכח המגיפה.

עבור כל אזור אסיה-פסיפיק, ה-RCEP מייצג הזדמנות עסקית אדירה. ג'אנג ג'יאנפינג, מנהל מרכז המחקר לשיתוף פעולה כלכלי אזורי תחת משרד המסחר, ציין כי ה-RCEP יכסה את שני השווקים הגדולים בעולם בעלי פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר, השוק הסיני עם 1.4 מיליארד איש ושוק אסיה עם יותר מ-600 מיליון איש. במקביל, 15 הכלכלות הללו, כמנועי צמיחה כלכלית חשובים באזור אסיה-פסיפיק, הן גם מקורות חשובים לצמיחה עולמית.

ג'אנג ג'יאנפינג ציין כי לאחר יישום ההסכם, הביקוש לסחר הדדי בתוך האזור יגדל במהירות עקב הסרה נרחבת יחסית של מחסומי מכסים ולא מכסים ומחסומי השקעה, שהוא אפקט יצירת הסחר. במקביל, הסחר עם שותפים שאינם אזוריים יועבר בחלקו לסחר פנים-אזורי, שהוא אפקט ההעברה של הסחר. בצד ההשקעות, ההסכם יביא גם ליצירת השקעות נוספות. לכן, ה-RCEP יגביר את צמיחת התמ"ג של האזור כולו, ייצור יותר מקומות עבודה וישפר משמעותית את רווחתן של כל המדינות.

המגפה העולמית מתפשטת בקצב מואץ, הכלכלה העולמית נמצאת במצוקה קשה, וחד-צדדיות ובריונות נפוצות. כחברה חשובה בשיתוף הפעולה האזורי במזרח אסיה, סין נטלה את ההובלה הן במאבק במגפה והן בהתאוששות הצמיחה הכלכלית. על רקע זה, על הוועידה לשלוח את האותות החשובים הבאים:

ראשית, עלינו להגביר את הביטחון ולחזק את האחדות. ביטחון חשוב מזהב. רק סולידריות ושיתוף פעולה יכולים למנוע ולשלוט במגפה.

שנית, להעמיק את שיתוף הפעולה נגד coVID-19. בעוד שהרים ונהרות מפרידים בינינו, אנו נהנים מאותו אור ירח תחת אותם שמיים. מאז פרוץ המגפה, סין ומדינות אחרות באזור עבדו יחד ותמכו זו בזו. על כל הצדדים להעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה בתחום בריאות הציבור.

שלישית, נתמקד בפיתוח כלכלי. גלובליזציה כלכלית, ליברליזציה של הסחר ושיתוף פעולה אזורי הם קריטיים למאבק משותף במגפה, לקידום התאוששות כלכלית ולייצוב שרשרת האספקה ​​ושרשרת התעשייה. סין מוכנה לעבוד עם מדינות באזור כדי לבנות רשתות של "מסלול מהיר" ו"מסלול ירוק" לבורסות כוח אדם וסחורות כדי לסייע בחידוש העבודה והייצור ולהוביל את ההתאוששות הכלכלית.

רביעית, עלינו לדבוק בכיוון של שיתוף פעולה אזורי ולטפל כראוי בחילוקי דעות. על כל הצדדים לתמוך בתוקף במולטי-צדדיות, לשמור על מרכזיותה של אסיאן, לדבוק בבניית קונצנזוס, להתאים את עצמם זה לרמת הנוחות של זה, להימנע מהכנסת חילוקי דעות דו-צדדיים למולטי-צדדיות ולעקרונות חשובים אחרים, ולעבוד יחד כדי לשמור על השלום והיציבות בים סין הדרומי.

ה-RCEP הוא הסכם סחר חופשי מקיף, מודרני, איכותי ומועיל הדדית.

בהצהרה המשותפת הקודמת של בנגקוק הייתה הערת שוליים שתיארה את 20 פרקי ההסכם ואת כותרות כל פרק. בהתבסס על תצפיות אלו, אנו יודעים שהסכם הסחר החופשי של בנגקוק (RCEP) יהיה הסכם סחר חופשי מקיף, מודרני, איכותי ובעל תועלת הדדית.

זהו הסכם סחר חופשי מקיף. יש בו 20 פרקים, הכוללים את המאפיינים הבסיסיים של הסכם הסחר החופשי, סחר בסחורות, סחר בשירותים, גישה להשקעות והכללים המתאימים.

זהו הסכם סחר חופשי מודרני. הוא כולל מסחר אלקטרוני, זכויות קניין רוחני, מדיניות תחרות, רכש ממשלתי, עסקים קטנים ובינוניים ותוכן מודרני אחר.
זהו הסכם סחר חופשי איכותי. מבחינת סחר בסחורות, רמת הפתיחות תגיע ליותר מ-90%, גבוהה מזו של מדינות ארגון הסחר העולמי. בצד ההשקעות, יש לנהל משא ומתן על גישה להשקעות באמצעות גישת רשימה שלילית.

זהו הסכם סחר חופשי מועיל הדדית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסחר בסחורות, סחר בשירותים, כללי השקעה ותחומים אחרים בהם הושגו איזון אינטרסים. בפרט, ההסכם כולל גם הוראות בנוגע לשיתוף פעולה כלכלי וטכני, לרבות הסדרי מעבר למדינות הפחות מפותחות כמו לאוס, מיאנמר וקמבודיה, כולל תנאים נוחים יותר לשילובן הטוב יותר באינטגרציה הכלכלית האזורית.