בין אם כאחסון אנרגיה עונתי או ההבטחה הגדולה של תעופה אפס פליטת, מימן נתפס זה מכבר כדרך טכנולוגית הכרחית לניטרליות פחמן. יחד עם זאת, מימן הוא כבר מצרך חשוב עבור התעשייה הכימית, שהיא כיום המשתמשת הגדולה ביותר במימן בגרמניה. בשנת 2021, מפעלים כימיים גרמניים צרכו 1.1 מיליון טון מימן, השווים ל-37 שעות טרה-וואט של אנרגיה וכשני שליש מהמימן בשימוש בגרמניה.

על פי מחקר של כוח המשימה הגרמני למימן, הביקוש למימן בתעשייה הכימית עשויה לעלות ליותר מ-220 TWH לפני השגת יעד ניטרליות הפחמן שנקבע בשנת 2045. צוות המחקר, המורכב ממומחים מהחברה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה (DECHEMA) והאקדמיה הלאומית למדע והנדסה (acatech), הוטלה על המשימה לתכנן מפת דרכים לבניית כלכלת מימן כך שגורמים עסקיים, מנהליים ופוליטיים יוכלו להבין במשותף את הסיכויים העתידיים הפוטנציאליים של כלכלת מימן השלבים הדרושים ליצירת אחד. הפרויקט קיבל סבסוד של 4.25 מיליון אירו מתקציב משרד החינוך והמחקר הגרמני ומשרד הכלכלה והאקלים הגרמני. אחד התחומים המכוסים בפרויקט הוא התעשייה הכימית (למעט בתי זיקוק), אשר פולטת כ-112 טון מטרי של פחמן דו חמצני שווה ערך בשנה. זה מהווה כ-15 אחוז מסך הפליטות של גרמניה, אם כי המגזר מהווה רק כ-7 אחוזים מכלל צריכת האנרגיה.

חוסר ההתאמה לכאורה בין צריכת אנרגיה לפליטות במגזר הכימי נובע משימוש התעשייה בדלקים מאובנים כחומר בסיס. התעשייה הכימית לא רק משתמשת בפחם, נפט וגז טבעי כמקורות אנרגיה, אלא גם מפרקת משאבים אלה כחומרי גלם ליסודות, בעיקר פחמן ומימן, על מנת להיות משולבים מחדש לייצור מוצרים כימיים. כך מייצרים בתעשייה חומרים בסיסיים כמו אמוניה ומתנול, שמעובדים בהמשך לפלסטיק ושרף מלאכותי, דשנים וצבעים, מוצרי היגיינה אישית, חומרי ניקוי ותרופות. כל המוצרים הללו מכילים דלקים מאובנים, וחלקם אף מורכבים כולו מדלקים מאובנים, כאשר שריפת או צריכת גזי חממה מהווים מחצית מהפליטות של התעשייה, כאשר המחצית השנייה מגיעה מתהליך ההמרה.

מימן ירוק הוא המפתח לתעשייה כימית בת קיימא

לכן, גם אם האנרגיה של התעשייה הכימית הגיעה כולה ממקורות ברי קיימא, היא רק תצמצם בחצי את הפליטות. התעשייה הכימית יכולה לצמצם יותר ממחצית את פליטותיה על ידי מעבר ממימן מאובנים (אפור) למימן בר-קיימא (ירוק). עד כה, מימן הופק כמעט אך ורק מדלקים מאובנים. גרמניה, שמקבלת כ-5% מהמימן שלה ממקורות מתחדשים, היא מובילה בינלאומית. עד 2045/2050, הדרישה למימן של גרמניה תגדל פי שישה ליותר מ-220 TWH. שיא הביקוש יכול להגיע עד 283 TWH, שווה ערך לפי 7.5 מהצריכה הנוכחית.